יצחק עידן איציק קולנגי

1984-2012

בן 28 במותו

יצחק עידן (איציק), בן רינה ויעקב, נולד בישראל ביום שני ט' בתמוז תשמ"ד (09.07.1984). הוא היה בן זקונים להוריו, אח צעיר לניבה, ליעל ולדודו.

איציק נולד וגדל בפתח תקווה. הוא למד בבית הספר היסודי "גורדון", בחט"ב "פיינשטיין" וסיים י"ב כיתות בתיכון "ברנר". מילדות הוא בלט כצעיר תוסס ופעלתן, אהב ספורט ובעיקר כדורגל. הוא אהב מאוד לטייל בארץ, לבשל, "למנגל" ולאכול. יותר מכול אהב איציק את משפחתו ואת חבריו, והכול ידעו שניתן לסמוך על עזרתו בכל עת.

אחרי שירות בצה"ל איציק השתחרר ושב לפתח תקווה. כעבור זמן קצר, בשנת 2006, החל לעבוד בחברת "אלקטרה" כיועץ וכמדריך מכירות. בשנות עבודתו הוא הוכיח את עצמו כעובד מצטיין, אשר היה אהוב על מנהליו ועל חבריו לעבודה.

ביום 25.03.2009 התחתן איציק עם בחירת ליבו, גילת, ובני הזוג הקימו את ביתם בפתח תקווה. השניים היו כזוג יונים, אהבתם פרחה והגיעה לשיאה כאשר ביום 11.03.2012 נולדה בתם הבכורה, נויה, לה חיכה איציק ועטף אותה באהבה גדולה מיום שנולדה.

לרגל יום הולדתו ה-28 של איציק החליטו הוא ורעייתו לצאת לנפוש בבורגס שבבולגריה. הם נסעו לשם יחד עם זוג חברים מפתח תקווה, אמיר ונטלי מנשה.
ביום רביעי כ"ח בתמוז תשע"ב (18.07.2012) טסו שני הזוגות לנופש בבולגריה. אחרי הצהריים, לאחר הנחיתה בבורגס, בעת שהתיירים מישראל עברו לאוטובוס שהמתין להם, התפוצץ מולם מחבל שנשא מטען חבלה רב עוצמה. בהתפוצצות נפצעו רבים מהתיירים ונהרגו שישה אנשים – חמישה ישראלים ונהג האוטובוס.

בין ההרוגים הישראלים היו גם איציק וחברו אמיר, אשר עסקו בהנחת מזוודות בתא המטען של האוטובוס.

גילת, רעייתו של איציק, נפצעה קשה בפיגוע והועברה לישראל להמשך טיפול. אחרי טיפול בבית חולים "בילינסון" היא שבה לביתה.

איציק היה בן 28 במותו. גופתו הגיעה לארץ יחד עם צוות החילוץ הישראלי והתקבלה בטקס ממלכתי ורשמי קשה מנשוא. בטקס, שנערך בשדה התעופה בן-גוריון, קיבלו את ארונו של איציק בני משפחתו, חבריו ומכריו. ביום א' באב תשע"ב (20.07.2012) הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. את ארונו של איציק ליוו אלפי אנשים מכל קצוות הארץ יחד עם שיירה ארוכה של מכוניות חברת "אלקטרה", החברה בה עבד, אשר נשאו דגלים שחורים.

איציק הותיר אישה ובת, הורים, שתי אחיות ואח.

"איציק שלנו היה בעל לב של זהב", כתבו בני המשפחה, "ועם חיוך ענק על פניו. אהב לשמוח ולהעניק לאחרים מכל הלב, זכה לאהוב ולהיות נאהב. איציק אהב את החיים ואהבו אותו כולם. לנצח נזכור ונאהב".